כתבה: צופית וינוגרד עטיה
יום בחירות יום חופש משפחתי.
יום בחירות יום חופש משפחתי.
גאוני יום חופש באמצע שבוע. יא כיף. התכנון היה בילוי אהוב, יום ים עם ויטמין די לעצמות ונמשים חדשים לפנים. לקום בבוקר עם שיר חדש בלב, אופטימיות להולך לבוא, עלייה במשכורת, ירידה במחיר הדירות, צוות גננות מתוגבר ומחויך כל בוקר בגן ושקט בגבולות ישראל. שום דבר לא ישבור אותי! הקור לא מפריע לי לא חודר! בקטנה. ברור.
״אמא, אמאא!!! תראי את אלזה!!!״
אז... זו אני והקטנה מול הסרט לשבור את הקרח. שוב.
אז לא קמתי בבוקר כי לא ממש ישנתי. לרוב, זה בגלל האיש וקולות הלילה שלו, הנחירות. הפעם יש לנו את שיפקה, חתולון שטיפס לנו על הראש חצי לילה, מחפש את אמא שלו (אבל מהמם ממש, ספונטני רגיש והכל, אוהב ארוחות דגים ולהתפנק בחיבוק על הספה, מי רוצה??)
שמיים מעוננים וחסרי שמש השאירו אותנו בישוב. נסחבים מהמיטה ומהלכים באדישות חביבה לקלפי. בדרך מדי פעם מגיח ענן ריח של יום לאומי ישראלי: ה״על האש״, הגענו ולא היה אפילו תור. מצביעים, מצטלמים והביתה.
כיף. הקטנה מציירת את הים, האיש מכין צהריים ואני בכביסות. ולבסוף מנוחה.
סך הכל אין להתלונן: מנוחה זו קלאסיקה ולי יש פינה חמה בלב לתרבות האולד סקול. כל אחד תופס פינה לנמנום. קהל בוחרים נלהב של אחת החליט ברוב קולות על הסרט הנבחר.
ושיפקה ישן ישןןן. נוחר...
האם יתעורר ליום של מציאות חדשה? בקטנה. ברור.
מהממת אחת
השבמחקמהממת אחת
השבמחק