כתבה: דורין הרשקוביץ חביס
אז בתוך כל הטירוף של מירוץ החיים הצלחתי להיות ספונטנית בסופ״ש הזה (ממש כמו פעם כשהייתי רווקה וספונטניות הייתה אולי אחת התכונות היותר דומיננטיות שלי) והלכתי לסרט ״50 גוונים של אפור״.
בניגוד להרבה אחרים, כולל חן שמש שבאה איתי, אני לא קראתי את הספר ויותר מזה: אפילו לא עשיתי איזה תחקיר קצר על מה הוא. רק ידעתי שזה ׳סרט בנות׳ אז ברור שזרמתי כי מה כבר יכול להיות רע בו?
1. הסרט אכן כנראה יעניין בעיקר בנות (או נשים ליתר דיוק).
2. דקוטה ג׳ונסון (כוכבת הסרט שמגלמת את אנה) מהממת, אבל אני בספק אם היא הטעם של רוב הגברים: עוד סיבה (חוץ מהתסריט כמובן) למה הסרט פחות יעניין גברים.
3. הכי כיף סרטים כאלה, שאת יכולה לפנטז על האביר שמגיע לקחת אותך במסוק (אנחנו פשוט כבר לא בעידן של סוסים).
4. כמה שגריי (ג׳יימי דורנן) הכוכב של הסרט מתאמץ לשכנע אותך שהוא לא רומנטי, הרומנטיקה דווקא נשפכת ממנו וזה לגמרי עושה לנו את זה.
5. פסקול הסרט מצוין. מיותר לציין שכל הדרך חזרה הבייתה שמעתי את השיר love me like you do (בכלל לא ידעתי שהשיר הקיטשי האהוב עליי לקוח מהפסקול של הסרט).
6. בלי להרוס כמובן למי שלא קרא/צפה תהיו אתם ותעשו מה שטוב לכם ואל תתנו לאיש לשלוט בכם.
7. והמסקנה האחרונה ואולי הכי חשובה תהיו ספונטנים זה לגמרי אויר לנשימה...
מלכה
השבמחק