 |
| החדר של הבנות שלי. ניצול מקסימלי של החלל |
לא פעם, אני מאמינה, כל אחד עוצר ושואל את עצמו מה ירצה להיות כשיהיה גדול.
גם אם הוא גדול וגם אם הוא כבר עושה משהו כגדול.
זו פשוט שאלת בדיקה, בדיקת יחסינו לאן עם עצמנו. לוודא אם טוב לנו במקום שאנחנו נמצאים (תעסוקתית) או בכדי לעשות סיעור מוחות עם עצמנו על עצמנו.
אז שאלתי את עצמי מגיל קטן וכשהייתי קטנה עניתי תמיד-מורה. זה היה ברור לי שזה מה שאני אהיה כשאהיה גדולה וכמו שזה היה ברור לי אז שזה מה שאהיה, היום זה ברור לי שזה מה שכנראה לעולם לא אהיה (מצדיעה לכל המורות באשר הן ומעריכה את עבודתן המאד מורכבת).
התגייסתי, השתחררתי והתחלתי לעבוד בחברה הסלולרית הסגולה והמובילה... ומשם גלגולים של שנים, עשרות מנהלים שמכל אחד השכלתי והנה אני שם היום כעבור xx שנים עדיין נהנת בכל בוקר להגיע לעבודה ובמיוחד לאנשים שסובבים אותי וכמובן משתדלת לעשות את השינוי שאני יכולה לעשות כבורג קטן בשירות ללקוח (אגב, אני היא זו מ״שיחתכם מוקלטת לצורך איכות השירות...״ וזו שמנסה להבין מה היה ממש מצוין או שלא בשירות שניתן לכם).
במקביל אני ממשיכה עדיין לשאול את עצמי מה אני רוצה לעשות שאהיה גדולה, ומצאתי לי תחביב חדש, אהבה חדשה, שכנראה גורמת לי להתמלא בתחושת סיפוק והנאה: עיצוב!
זה החל בשינוי בחדרי השינה של ילדיי, תוך כדי תמיכה מלאה של בעלי שיחייה... והמשיך כפירגון מחברות יקרות חן&חן (+בעליהן שיחיו) שסמכו ודחפו ונתנו בי אמון מלא לעשות את השינוי הזה בבית הפרטי שלהן...
וגם אחות אחת יחידה ואהובה שרתמה אותי יחד איתה לשינוי אחד ענק, עם קצת אמצעים קיימים והרבה תוספות צבע ושעות נוספות של ״ביחד״, תוך שהפלגנו במחשבות על האפשרויות השונות ועבודה עד השעות הקטנות של הלילה. בסוף, כל זה גרם לשינוי מ״בית של סבתא״ אהובה לבית מגוריה של טל עם בחיר ליבה.
אז לפעמים באמצע כל הטירוף הזה של החיים, אם אתם מרגישים שמשהו חסר לכם וצריכים שיתמלא איזה חלק בתוככם פשוט תעצרו. תחשבו. תשאלו את עצמכם מה יעשה לכם טוב. ייתכן ותגלו דברים שלא חשבתם עליהם קודם...
אני עדיין לא סגורה על מה אני רוצה להיות שאהיה גדולה אבל אני יודעת שבדרך למציאת התשובה הגעתי לעוד כמה תובנות וגיליתי אהבה חדשה.
 |
| מימין: אחרי, משמאל: לפני. בדירה של חן |
 |
| למעלה: לפני, למטה: אחרי. חדר ילדים |
 |
| למטה: לפני, למעלה: אחרי |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה