חן שמש סמואל
אני לא יודעת איך גני ילדים היו מתקיימים ללא חגי ישראל.
הנושא המדובר בשבועיים האחרונים, מיד אחרי עצמאות-כמובן ,ל"ג בעומר.
כי מי כמונו זוכרים את השלב של להשאר ערים כל הלילה, להשתין על המדורה בסוף (בויז אונלי) ולגנוב שוקו ולחמניות בחמש בבוקר מהמכולת (אם כי כתבה בוואינט אתמול , נראה של״ג בעומר עבור הטינייג׳רים שינה מעט את פניו, ושוקו ולחמניה זה לא ממש אטרקציה).
אז אתמול היתה לנו מדורה, התפעלנו מיופיה (בדיוק 3 דק׳), מצבעיה (עוד דקה או שתיים) וכמובן דיברנו על הסכנות הטמונות בה. ״מביטים באש מרחוק״, זה כמובן חשוב למי שהאש מעניינת אותו.
כי קעקועים, נצנצים ופינת יצירה להכנת פיתות בטאבון מן הסתם הרבה יותר קורצים.
מה לגבי בר כוכבא? סיפרנו את הסיפור ההיסטורי על הרומאים והמרד של בר כוכבא וחייליו. סיפרנו על כך ששמו אותו בכלוב, ועל הסיפור המיוחד ביותר שבו הוא הצליח "לכבוש" את האריה ורכב על גבו. פה כבר העלנו רמה בסקרנותם של הילדים, אם כי כמובן שקטע אודיו או סירטון ביוטיוב להמחשה היה עובד על הריתוק פי אלף.
ולא לשכוח את רבי שמעון בר יוחאי: על איסור הרומאים ללמוד תורה ועל כך שר' שמעון יצא נגד האיסור והתחבא עם בנו במערה כדי שיוכלו ללמוד תורה. על תלמידיו שרצו ללמוד איתם ולקחו עימם חץ וקשת על מנת להטעות את הרומאים ע"י משחק בחץ. במערה היה חושך גדול ולכן הדליקו מדורות קטנות כדי שיוכלו לראות....
את זה, ת׳אמת, כבר סיפרתי בבית כסיפור לשעת לילה מאוחרת, לפני השינה. הפיתויים לבילוי סביב המדורה היו גדולים מדי לרמת קשב כזו.
אבל בסך הכול גם השנה הופתעתי, שעם כל הקידמה, ההייטק, הדור של הסמארטפונים והטאץ׳, עדיין העיר מלאה במדורות, שיפודים עם מרשמלו, תפו״א, ונוטלה על פיתה שנאפתה במקום
ואני שמחה שילדיי עוד קטנים ותמימים ונהנים מהחג הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה