כתבה: חן הלל מולי
ה"עורכת" ביקשה פוסט אופטימי.
אז יש לי המון מה לומר.. אני אופטימית כי יש לי שניצל טרי לשבת מתי שבא לי בעוד שיש כאלה שאין להם ושצריכים תרומה כדי שיהיה להם חג או ארוחת שישי כמו שצריך.
אני אופטימית כי בא לי פירה מהמם ויש לי תמיד את המצרכים הדרושים בזמן שאני מקבלת מיסרון של פתחון לב .
אני אופטימית כי כשבא לי לפנק את אחותי לארוחת הערב המשפחתית בתותים וקצפת אז אין בעיה לקפוץ לסופר ולקנות.
אני אופטימית כי יש לי כח ללכת לסטודיו סי 3 פעמים בשבוע ולהרגיש טוב עם עצמי.
אני אופטימית כי כשבא לי לקנות איזה בגד או ללכת לעשות ציפורניים, אני לא צריכה לחשוב פעמיים.
אני אופטימית כי אני מאמינה שאצליח להוריד את השלושה קילוגרמים שתקועים לי בישבן מאז הלידה.
ויותר מזה אני אומרת תודה. לעצמי , לחברות המהממות שלי והכי-הכי לבעלי המלך.
אופטימיות זה אני
אופטימיות זה אני
חן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה