נעים להכיר - שיר טימור

אז אני שיר, זקנת השבט של החבורה הזו. 

באוקטובר האחרון מלאו לי 36. 

אני? 36? מתי הספקתי?

זו שאלה שאני שואלת את עצמי לא מעט בחיים האלה ובייחוד לאחרונה...

נשואה 12 שנים (+פז״מ קודם של 4) לעדי כהן-צדק, צלם בחסד (נשבעת שאני אובייקטיבית).

אמא למאי, אלה ורון, שכל יום מחדש מלמדים אותי נקודות לשימור ונקודות לשיפור בחיי ההורות שלי...

לפני כמה שנים טובות עברתי קורס של מכון אדלר. לא בטוח שאני זוכרת ליישם את כל מה שלמדתי שם אבל משפט אחד חקוק לי בזיכרון: ״הורה טוב הוא הורה שטוב לו״

ואני מאמינה בזה! כל כך מאמינה בזה!

אני לא אשת קריירה מטורפת, עובדת במשרה מכובדת בחברת סלולאר סגולה מובילה. 

חוזרת משם הביתה למשרה שנייה של עקרת בית (משתדלת לא נואשת): ילדים, חוגים, שיעורים, חברים, בית, גינה...

ומשם בשעה 20:00 עוברת לשלב ג׳ של היום ל׳עצמי׳ ,ל׳אני׳ ול׳אנוכי׳!

אם זה לבד בשקט ובכיף שלי, אם זה עם החצי השני שלי (במידה והוא פנוי), אם זה עם אמא /אחות/ חברות במפגש כזה או אחר, או אם זה בחוג הג׳אז שלי שלאחרונה חזרתי להתאהב בזה מחדש...

אני אוהבת לבשל ולאפות, אוהבת לאכול, לרקוד, לשיר ולצאת להופעות, נהנת ממפגשים עם חברות, ולצערי חסרות לי שעות ביממה בשביל לעשות עוד הרבה דברים שבא לי לעשות אבל משתדלת להיות פרודוקטיבית במסגרת המגבלות ולהתלונן כמה שפחות.

בכל מוצ״ש אני מרגישה שמחר אני קמה לתיכון שרת נתניה, בו למדנו יחד ההרכב הזה, ולא מפנימה שעברו-חלפו להן מספר לא מבוטל של שנים והיום אני המבוגר האחראי שמדברת עם המורה של הבת שלי...

המנטרה שלי היא שאנחנו אורחים פה וצריך לנצל כל רגע! וכן, מכל לימון להשתדל לעשות לימונדה, כי אם לא עכשיו אז מתי?

לסיכום, אני אוהבת את החיים, מעריכה ומוקירה תודה על כל מה שיש לי ויודעת שהאושר טמון בדברים הקטנים של החיים.

בברכת yolo, 

שיר